האם ישנם פסקי דין המבוססים על דין התורה?
אדם ששומר הלכה עשוי למצוא את עצמו לא פעם מצוי בבעיה מהותית, מצוי בסיטואציה בה הוא אינו יודע למי להיות קשוב – האם לחוקי המדינה שבה הוא גר ובה הוא מבקש להתנהל, או לחלופין האם לחוקי התורה, וזאת כי למרות שמערכת אחת עשויה להטיל קנסות גבוהים ואף עונשים חמורים בשל אי יישור קו, ואילו המערכת השנייה אינה נוהגת להעניק קנסות, הרי עדיין אדם שומר מצוות עשוי להציף את השאלה הקשה: בהתאם למי להתיישר? ולו כי חוסר התנהלות בהתאם לאמונה עשוי להוות בעיה מהותית – קשה לא פחות מהסנקציות המקובלות.
חוק זר
המצב במדינה הוא כזה שהחברה היהודית אינה מיישרת קו עם יסודות משפט התורה. המוסדות השונים בחרו לאמץ את התורה כבסיס לדברי משפט, אך יחד עם זאת המדינה החליטה להניח בצד את דיני התורה והיא כן מאמצת את מערכת החוק, מערכת שהרבה פעמים נתפשת בעיני היהודי המאמין כחוק זר. בנוסף, לא פעם נמצא ששתי הגישות נתקלות אחת בשנייה ועל כן מעניין לפגוש בספר "משפט החושן בימינו" ולבחון דרכו כיצד הוא רואה ומתייחס לדברים. הספר דן במגוון סוגיות מהותיות והוא מלקט שלל פסקי דין שהם פרי זמננו.
ייצוג חלקי
אין לטעות שכלל אין פסקי דין שמבוססים על דיני תורה, אך יחד עם זאת כמעט ואין להם ייצוג ואף הם אינם מביאים ליד ביטוי את התפישה השלמה. כך למשל בדיני אישות יש יותר מקום לביטוי "דין תורה", אך כפי שציינו לא באופן ממצה. מכאן שסוגיה זו מובילה אותנו לא פעם להתלבטות הבאה: לאיזו מערכת שיפוטית מוטב לפנות, וזאת כי בין היתר קיימים בתי דין רבנים.
בתי דין רבניים
בתי דין רבניים נוהגים לשפוט בהתאם לדין תורה ובמקביל בהתאם לאותן סמכויות שנקבעו כחוק, כאשר אחת מהמטרות היא להנחיל לעם היהודי את אותם ערכי יושר וצדק שמלווים את העם היהודי לאורך מאות שנים. בתי דין אלו מהווים חלק אינטגרלי ממערכת המשפט בישראל והם מחזיקים בסמכות שיפוט בלעדית בכול הנוגע לנושאי גירושין, נישואים (שנוגעים לאנשים יהודים) ומעמד אישי.
הנושאים שבהם רשאי לדון בית הדין הרבני
להלן הנושאים שבהם רשאי בית הדין הרבני לעסוק: אישור נישואין, אישור גירושים, תביעת גירושין, אישור הסכם גירושין, חלוקת רכוש, גיור, צוואות וירושות, הסדרי שהות, החזקת ילדים, בירור יהדות (בכול הנוגע לגירושין ונישואין), אישור רווקות, בירור יוחסין, היתר נישואין, אישור אלמנות ומזונות. לאור הדברים ראוי לחדד שבני זוג אשר חיים בארץ ועומדים להתגרש, צרכים לפנות לבית הדין הרבני, כאשר הרבה פעמים בית דין זה נושא בסמכות מקבילה לזו של בית המשפט הכללי, ובכול הנוגע לירושות, גם פה בית הדין הרבני מחזיק בסמכות שמקבילה לזו של בית המשפט למשפחה – כל עוד קיימת הסכמה של שני הצדדים.
בוא לדין תורה
הרבה פעמים אנשים עשויים להציע לאדם נוסף להגיע ביחד לרב, על מנת שזה יפייס או יפסוק מי צודק, ולו כי הרב מחזיק בכובע של פוסק. לרוב מנהלים את הדין שלושה דיינים. אלו חוקרים אודות נסיבות האירוע, כאשר לרוב ההליך מתנהל ללא מעורבות של עו"ד ושלל תמרונים משפטיים. מכאן שהרבה פעמים הדיון מהיר ויעיל ואף זול ומכבד – הן את האדם והן את דין התורה. אי לכך גם אם כיום המדינה פחות מתבססת על דין תורה, עדיין יש פתח להעניק להלכה מקום של כבוד, גם בין כותלי משפט הצדק.